​

ביטוח מנהלים הוא שם מסחרי ישראלי של תוכנית ביטוח חיים משולבת חיסכון, המהווה את אחת החלופות המוכרות על ידי משרד האוצר לחיסכון פנסיוני. "ביטוח מנהלים" הוא שם מיתוגי בעיקרו, אשר נועד להעניק יוקרה לתוכנית המיועדת למעשה לכלל העובדים ולא רק למנהלים. חברות לביטוח חיים פעלו בישראל מאז שנות ה-40 של המאה ה-20 בהנפקת פוליסות לביטוח חיים או פוליסות גמלה (קצבה). עם השנים שונה מבנה הפוליסה, לרבות יכולת לבצע הפרדה בין חלק מהתשלום המיועד לכיסוי ביטוחי (ביטוח כנגד סיכוני מוות או אובדן כושר עבודה) לבין חלק מהתשלום אשר הושקע בתיק ההשקעות של החברה ושולם למבוטח במועד פרישתו. תקנה 42 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל) מגדירה את סוגי הפוליסות המאושרות כקופות ביטוח והזכאיות להטבות מס. בין אלה ניתן למנות קופות ביטוח לתגמולים, לפיצויים ולקצבה. ביטוח מנהלים, ככל ביטוח חיים, מקנה לשאיריו של העובד תשלום במקרה של מותו. כן הוא מקנה לעובד סכום שיינתן לו לעת זקנה, לאחר פרישתו מעבודה. כאשר התוכנית כוללת גם ביטוח מפני אובדן כושר עבודה, היא מכסה גם את הסיכון של נכות. הפרמיה לתוכנית משולמת מדי חודש במסגרת חישוב השכר, על בסיס השכר הפנסיוני. מבנה ההפקדות המקובל ברוב תוכניות ביטוח החיים הוא 6%-7% מרכיב תגמולי עובד, 6.5% מרכיב תגמולי מעסיק, 8.33% מרכיב הפרשת המעסיק לפיצויי פיטורים ובנוסף עד 2.5% לרכישת כיסוי מפני אובדן כושר עבודה, מרכיב המשולם על ידי המעסיק, או על ידי המעסיק והעובד.